תכירו את שיטת האחר כך

מכירים את שיטת ה"אחר כך״? זו אחת השיטות היעילות ביותר לטיפול חכם בחשקים למאכלים שרצוי שנימנע מהם מסיבה זו או אחרת.

״נורה בא לי x y z (השלימו את החסר) – ״אין בעיה חמוד/ה, תאכלי את זה אחר כך, עוד מעט, בערב, בבוקר, העיקר לדחות את הסיפוק רק לא לשלול

את התגמול. מה שקורה, מבחינת המוח, קיבלנו את מבוקשנו, ולא יצרנו סירוב —> התנגדות —> חשק סמוי וחזק יותר (שיתפרץ בהמשך ברגע החולשה).

מבחינתינו – הינו נדיבים, מפרגנים ומאפשרים לעצמינו, העברנו את השליטה לידיים שלנו ושוב יצרנו בעצמינו ביטחון. בינתיים, כל עוד ואחר כך מתקיים,

החשק כבר עבר ואפילו לא בא יותר ושכחנו מהחשק הרגעי. כך קל יותר להמשיך עם אורח חיים בריא כי מי רוצה לשמוע כל הזמן סירובים???

המצב היחיד שבו שיטת ה"אחר כך" לא תעבוד – כשזה כמובן בנוגע לכושר ולאימון שלכם.

המילה היחידה שנרצה לשמוע כאן זו "כאן ועכשיו"!

וכמו ששאלו אותי בדף הפייסבוק
– "שיטה מעולה בנוגע לאוכל, אבל מה לעשות כשה״אחר כך״ הזה תמיד מתייחס אצלי לכושר?!?

איך יוצאים מהמעגל הזה?"

– אז פעמים זה לא פשוט להקים את עצמינו ולהתחיל להתאמן, צריך מוטיבציה , לכן צריכה להיות מטרה וגם משמעת

עצמית להתמיד, ואולי צריך להתייחס לזה פחות בכבדות "לעשות כושר" אלה לעשות זאת כמשחק, להתחיל בקטנה

ולתת לעצמך להיסחף, וגם לזכור את ההרגשה הנהדרת שתהיה לך אחר כך.

עוד טיפ מצוין – להתלבש בבגדי ספורט, נעלי ספורט, הכל – לא יהיה לך נעים מעצמך להסתובב ככה ולא להגיע בסוף

לאיזה תרגילון. לתכנן את האימון, לרשום, לתעד, לראות שיפור – כל זה מדרבן לעוד!

ועוד הרבה טיפים נוספים בפוסט "טיפים מנצחים לגייס מוטיבציה לאימונים"

וזאת דוגמה מהיום, כיצד השיטה פעלה אצלי:

תשמעו סיפור מהסטטוס שהעליתי בצהריים:

יש לי עוגה במקרר. זה לא קורה בדרך כלל כי אני לא זקוקה לעוגות בחיי יום יום ולכן לא אופה.

אבל זו העוגה האגדית של אמה שלי, אני מטורפת עליה מגיל אפס וזו העוגה שאני באמת לא יכולה לעמוד בפניה.

קיבלתי בשמחה פינה נדיבה ממנה אחרי הנוביי גוד. עכשיו חזרתי עייפה אחרי בוקר מלא אימונים, ואני מודה

שפנטזתי עליה בכל רגע פנוי. הכי בא לי עכשיו רק ביס קטן ממנה, אבל אני מכירה את עצמי, כשאני עייפה וגוף

רק רוצה פחמימות, ביס קטן יהפוך לתבנית נקייה מהעוגה. לכן התכנון שלי הוא להבריח את העצמי הרחק מהעוגה

מהר מהר (פשוט תלכי לנוח, מבלי לבדוק במקרר). אני כן הולכת לפנק את עצמי בפרוסה

(התאמנתי ואכלתי יפה בשבוע אחרון) אחרי האימון במקום פחמימות נוספות כמובן בשילוב עם שאר הדברים

שאני אוכלת אחרי האימון – סלט ירקות עשיר, עוף בפפריקה ופרוסת עוגה המהממת הזו.

***מתנצלת מראש על ה״תמונות הקשות״ השעות הצהריים. התלבטתי אם להעלות תמונה ה״לא חינוכית״ אבל היי,

זו בדיוק הסיבה, אנחנו צריכים להיות חזקים ורציתי שתראו עם מה אני מתמודדת כאן 🙂

מתוך התגובות שרשמתם:
•"אני חושב שאם אנחנו מונעים מעצמנו לאכול מדי פעם דברים שאנחנו אוהבים אפילו אם הם לא בריאים

בסוף אנחנו אוכלים אותם כפול אז זה תמיד טוב מדי פעם:)"
•"כי חשוב לא להיות קיצוניים, בשום דבר.ובטח שלכולם מגיעה פרוסת עוגה סקסית כזו פעם ב..

ובטח שלאדם שאוכל בריא ומתאמן קבוע, מותר למלא פיו מתיקות כמה פעמים"
•"אגב לדעת איך ומתי לאכול את הפיתויים האלה זה הכי חינוכי שיש לדעתי."

ועם זה אני מסכימה לחלוטין, שיטת האחר כך אפשרה לי להינות מהעוגה לא מתוך דחף, אלה בעיתוי

שנוח לי ואני בחרתי. אז אחרי שהתאמנו טוב והקפדנו על התזונה, וכמובן אחרי האימון. הרציונל הוא שאחרי

האימון אנחנו צריכים יחד עם החלבון גם פחמימות רצוי זמינות ו"מהירות (שכאלה שנספגות מהר בדם) כדי

לאפשר ספיגה טובה יותר של חלבונים והתאוששות הגוף ורקמות. בנוסף, אחרי האימון חילוף החומרים יותר

גבוה.
•"אלו החיים לפעמים מגיע פינוק קטן"

ומי שביקש מתכון לעוגה – אני אברר עם אמא שלי ומבטיחה לעדכן 🙂

שיהיה לכם המשך שבוע מצוין,

בהרבה אהבה, ג’ני